מכירים את הסיפור של BetterPlace?
כולם אמרו שהם הולכים לשנות את העולם.
החברה גייסה קרוב למיליארד דולר של השקעות.
היו להם תשתיות ומכירות ב-5 מדינות ברחבי העולם.
אבל בסופו של דבר, אחרי שש שנים מרגע ההקמה
החברה פשטה את הרגל.
בסיפור הזה פתחתי את ההרצאה שלי בבנק הפועלים,
במסגרת אירוע "טסים לעתיד".
בשנים אחרונות אני חוקר את התחום של פיתוח מוצרים,
ומתוך היכרות שלי עם תהליכי פיתוח בארגונים גדולים –
רציתי לספר איך מוצרים וחברות נכשלים ונופלים,
איך עושים את זה אחרת,
ואיך אנחנו יכולים לקחת את התובנות,
וליישם אותן בארגון גדול כמו בנק הפועלים.
אז אם אנחנו מסתכלים על הסיבה העיקרית למה זה קורה –
רואים שמבזבזים המון זמן, כסף ומשאבים
בבנייה של המוצר הלא נכון.
מוצר שהוא פשוט לא מתאים לשוק,
ואנשים לא קונים אותו.
Innovator's Bias – הטייה של ממציאים
איך זה קורה?
ברגע שיש לי רעיון,
ברגע שאני חושב על משהו,
אני חושב על איזשהו מוצר חדש,
חושב על משהו שיעשה טוב לעולם,
אז קורה שם משהו מעניין ברמה הפסיכולוגית:
אני פשוט מתאהב ברעיון שלי.
אני כל כך מתחבר לרעיון שלי
שאני לא רואה את כל מה שיש מסביב.
ומה הסדר הנכון של הדברים?
לפני הרעיון, לפני הפתרון שלי –
יש את הבעיה.
ולפני הבעיה יש את הלקוחות.
ומסביב לזה יש את כל העולם של השוק הקיים,
והמתחרים, והמודל הכלכלי,
ועוד המון-המון דברים נוספים.
וברגע שאני מסתכל רק על הפתרון, על המוצר שלי –
אני לא רואה את כל התמונה.
ואז מה שקורה – אנחנו מתחילים לפתח את המוצר,
אנחנו מתחילים להשקיע זמן, כסף, משאבים,
ובסופו של דבר כשמוציאים את מוצר לשוק –
אנשים לא קונים.
ואז המוצר נכשל, והחברה יכולה ליפול.
מה זה MVP ואיך זה עוזר לנו?
אנחנו בעצם צריכים להעביר את המיקוד שלנו
מהמקום של המוצר והפתרון
למקום של הלקוחות.
ואיך אנחנו עושים את זה?
בשביל זה יש לנו מושג שנקרא M.V.P.
MVP זה ראשי תיבות של
Minimum Viable Product.
אם ננסה לתרגם את זה לעברית –
זה "מוצר מינימלי בר קיימא".
ואנחנו נסביר מה זה בדיוק.
הסיפור של Tesla
הבחור הזה – קוראים לו אלן מאסק,
והוא מנכ"ל של חברת Tesla
שהיא מאוד-מאוד מצליחה,
והיא נמצאת באותו תחום של מכוניות חשמליות,
בדומה לחברת Better Place.
מה הם עשו שונה?
הם אמרו:
במקום לנסות לשנות את העולם,
במקום לפרוס תשתית בהרבה מדינות,
ולהשקיע המון-המון כסף –
אנחנו הולכים לפלח שוק מאוד ספציפי,
לקהל מאוד מצומצם.
אנחנו לוקחים מכונית ספורט יוקרתית קיימת,
שמים בה מנוע וסוללה שפיתחנו
ומנסים למכור את זה.
ורואים אם זה עובד –
האם אנשים אוהבים את המוצר או לא,
האם הטכנולוגיה שלנו עובדת
או שאנחנו צריכים לשפר בה דברים.
הם הצליחו עם המוצר הראשון,
ורק אז התחילו לבנות את המוצר השני,
ורק אחרי זה בנו תשתית ומפעלים
לייצור המוני של מכוניות.
וככה הם הצליחו.
אם אנחנו נלך לתחום שונה לגמרי –
מכירת נעליים באינטרנט.
הסיפור של Zappos
שני חבר'ה – היה להם רעיון:
למכור נעליים באינטרנט.
האם לא יודעים אם זה יצליח או לא.
אם אנשים יקנו את זה או לא.
מה הם עושים?
במקום להשקיע המון-המון כסף
בתשתית, במחסנים, ספקים, שרשרת אספקה –
הם אומרים:
אנחנו נקים אתר פשוט של מכירת נעליים,
נפרסם אותו,
וכל ההזמנות שמגיעות דרך האתר –
אנחנו אוספים אותן,
יורדים לחנויות מתחת לבית,
קונים את הנעליים,
ושולחים את זה בדואר.
וזה מה שהם עשו.
ככה הם בחנו את הרעיון,
ראו שהוא מצליח,
ואז החברה הזאת – Zappos
הפכה להיות ענקית ומאוד מצליחה.
MVP למסעדה??
נניח ו…
הייתם חושבים לפתוח מסעדה.
על מה הייתם חושבים?
מה צריכים לבחון, מה הדבר הכי מסוכן?
האם זה המיקום?
האם זה העיצוב של המקום?
האם זה המתחרים שיש מסביב?
או האם זה הדבר הפשוט של
האם אנשים יאהבו את האוכל שלי או לא?
ואם נתמקד –
זה הדבר שאנחנו באמת צריכים לבדוק אותו:
האם אנשים אוהבים את האוכל שאני מבשל?
או לא?
ואיך בודקים את זה בצורה פשוטה?
בצורה יחסית זולה, בלי להשקיע
הרבה כסף בהקמה של מקום?
יש מושג שנקרא Food Truck –
משאית מזון.
אנחנו לקוחים משאית, שמים בה מטבח,
מבשלים את האוכל.
ואם זה מצליח אנחנו מתקדמים הלאה
ופותחים מקום.
יש סיפור של מסעדה
מאוד מצליחה בארה"ב שככה התחילה,
מסעדת Franklin.
שהתחילה מ-Food Truck,
ואז היה להם תור מאוד ארוך של אנשים,
הם פתחו מקום,
ובסוף זכו בכל מיני פרסים ותחרויות,
ומנהיגי העולם באו לאכול אצלם.
זה הסיפור.
MVP = שיטת הפיתוח בעולם התוכנה
עכשיו, אנחנו חוזרים לעולם התוכן שלנו, עולם התוכנה.
ניקח לדוגמא את חברת פייסבוק:
בכל פעם שיש רעיון למישהו בפייסבוק – בודקים אותו.
כל מהנדס בחברה יכול להחליט
שהוא רוצה לבדוק את הרעיון שלו.
ואז משיקים גרסה מצומצמת
לקהל לקוחות מאוד-מאוד קטן,
בודקים את הרעיון.
ורק אחרי שהוא נבדק ברמה מאוד קטנה,
רואים שהרעיון הזה מצליח,
שאנשים אוהבים את הפיצ'ר הזה,
שאנשים אוהבים את המוצר הקטן הזה שפיתחנו –
אחרי זה מפתחים אותו עד הסוף,
ופורסים אותו כחלק מכל התשתית לכל העולם.
ואם אנחנו נסתכל על חברות דומות בתחום,
חברות כמו Netflix ,Amazon ,Google,
כולם, כולם – עובדים בשיטה הזאת.
כולם עושים מאות ועשרות אלפי ניסויים
במהלך שנה.
כולם בודקים את הרעיונות שלהם
לפני שמשקיעים בהם הרבה זמן, כסף ומשאבים,
ופורסים את זה בכל התשתית.
מספר ניסויים בכל שנה:
מקור: Fast Company
השאלה שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו:
מה אנחנו יכולים לעשות עם כל זה?
והתשובה היא, שבעיקר
אנחנו צריכים לשנות את תפיסת העולם שלנו:
לפני שאנחנו מתחילים את הפיתוח,
לפני שאנחנו משקיעים את הכסף,
את הזמן ואת המשאבים –
אנחנו צריכים לבחון את הרעיונות שיש לנו.
ואם נצליח לעשות את זה
אז יש פוטנציאל מאוד-מאוד גדול
לחסכון בעלויות הפיתוח.
אנחנו נשקיע בדברים שבאמת חשובים ללקוחות,
ונסית את הזמן, הכסף והמשאבים
שמושקעים כרגע במוצרים שפחות צריכים אותם.
אנחנו נוכל להכניס באותו תקציב
את הפרויקטים היותר חשובים,
ובסופו של דבר נצליח להשיג יתרון תחרותי גדול
כשאנחנו מפתחים מוצרים שמתאימים
לצרכים של הלקוחות.
ואם אנחנו נכנסים לפרטים של תפיסת העולם הזאת –
אז יש תהליך של ניסויים ולמידה במהלך הפיתוח,
יש דגש על משוב מלקוחות הקצה,
יש עוד הרבה דברים במעטפת הזאת של החשיבה.
כאשר אנחנו מסתכלים על הארגון שלנו –
ברוב המקרים אנחנו נגלה
שכבר התחלנו להטמיע את הכלים,
ויש לנו את הכלים והטכנולוגיה
כדי לתמוך בתהליכים האלה.
וברגע שאנחנו נשנה את התפיסה – אנחנו נצליח!
…
לקריאה נוספת והעמקה בנושאי ה-MVP ו-Lean Startup –
כנסו כאן לרשימת קישורים.
תגובות אחרונות